וולודרסקי נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לאחר שהושלמה הגשת כתבי הטענות המתוקנים, ומשחזרו הנתבעים 1-3 והעלו את טענת ההתיישנות בכתב ההגנה המתוקן, ובהתאם להחלטתי מיום 9.5.10, עלי להשלים התייחסותי לסוגיה זו.

טענת הנתבעים 1-3, כפי שפורטה בבקשה שהוגשה קודם לתיקון כתבי הטענות (אז היו נתבעים 1 ו-2 בלבד), הינה כי התביעה התיישנה מאחר וחלפו יותר מ-3 שנים ממועד קרות התאונה נשוא התביעה, ולפיכך עילת התביעה לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת הביטוח התיישנה, כפי שנקבע בע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי (21.5.08).

כנגד טענה זו טען התובע בתשובתו טענות בדבר הטעייה מצד הנתבעת מס' 1 באמצעות סוכני הביטוח, שלוחיה, בעת ביטול פוליסה אחת בסמוך לאחר ארוע התאונה נשוא התביעה ועריכת פוליסה אחרת, וכן לרשלנות מצד הנתבעים. מאחר וטענות אלו לא פורטו באופן מלא בכתב התביעה המקורי ולאור העובדה כי התברר בישיבת קדם המשפט כי לא כל הנתבעים כלפיהם מכוונות טענות התובע צורפו, ניתן היתר לתובע לתקן תביעתו לאחר קבלת תיק הפוליסה המלא.

כעת משמצויים בפני כתבי הטענות המתוקנים, אני סבורה כי דין טענת ההתיישנות, כפי שהועלתה על ידי נתבעים 1-3 בבקשתם, להידחות.

ראשית, ובעיקר, מאחר והתביעה כנגד נתבעים אלו אינה מבוססת על העילה הביטוחית בלבד אלא על עילה נזיקית – באשר נטען כי במעשיהם גרמו להטעיית התובע ולביטול הפוליסה המקורית ועריכת פוליסה חדשה (בערכים נמוכים יותר ואשר אינה חלה על התאונה נשוא התביעה), מבלי להסביר לתובע את זכויותיו על פי הפוליסה ואת משמעות פעולת הביטול, אשר נעשתה, ככל הנראה בעוד התובע שרוי בתקופת אי כושר בעקבות התאונה.

משבוססה התביעה על עילה נזיקית, והוגשה בתוך 7 שנים ממועד ביצוע העוולה המיוחסת לנתבעים 1-3 (במהלך חודש 9/02), אזי אין מקום לקבוע כי התביעה התיישנה.

מעבר לכך, גם בהתייחס לעילה הביטוחית, דהיינו זו הנסמכת על זכאות התובע לתגמולי ביטוח מכוח פוליסה 700922114 (להלן: "הפוליסה המקורית"), אינני סבורה כי ניתן לקבוע בבירור כי עילה זו התיישנה שכן יש בכתב התביעה המתוקן בסיס (אם כי לא מפורט דיו) לטענות התובע בדבר תחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, דהיינו שיש מקום לבירור עובדתי באשר לשאלה מתי התבררו לתובע העובדות הרלבנטיות להקמת עילת התביעה.

אמנם נכונה טענת הנתבעים כי התובע ידע אודות מועד התאונה אולם לא ברור מה היתה מידת ידיעתו אודות הפוליסה ותנאיה, שכן לטענתו לא הומצא לו העתק הפוליסה ומנגד, הוא הוחתם על מסמכים שנטען כי לא הבין את משמעותם, ונערכה לו בסמוך לאחר מכן פוליסה חדשה. מהתיאור העובדתי המצוי בכתב התביעה המתוקן (אשר הוא הבסיס כעת לבחינת שאלת ההתיישנות) לא ניתן, בשלב זה, וקודם לשמיעת העדויות, לקבוע מתי היה בידי התובע לגלות ו/או להבין את מלוא "העובדות הרלבנטיות לעילת התביעה", ולפיכך לא ניתן לקבוע בצורה חד-משמעית, ובמידה הנדרשת לצורך דחייה על הסף, כי עילת התביעה מכוח פוליסת הביטוח המקורית, התיישנה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה לדחייה על הסף של התובענה מחמת התיישנות, אולם אין בכך משום קביעה כי התביעה בגין תגמולי הביטוח על פי הפוליסה המקורית, לא התיישנה ובמידת הצורך אדרש לסוגיה זו בפסק הדין, לכשינתן.

אני קובעת ישיבת קדם משפט, בנוכחות התובע, ליום 21.9.11 בשעה 10:30.

בישיבה זו על ב"כ הנתבעים 1-3 להציג בפני את מסמך ביטול הפוליסה המקורית אשר לא צורף לכתב ההגנה.

על הצדדים להשלים את מלוא ההליכים המקדמיים שברצונם לקיים (שאלונים, גילוי מסמכים וכו') בתוך 60 יום. ככל שתתעורר מחלוקת כלשהי בנושאים אלו יש להגיש בקשה מתאימה לכל המאוחר עד ליום 1.7.11.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"א, 21 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: